יום בחייה של מעצבת – חלק ב'

לאחר שלבי הרעיון, הלוח והסקיצות עליהם כתבתי בפוסט הקודם הגענו לתכל'ס או בעברית שפה יפה- לשלבי התדמיתנות והתפירה.

ולפני שמתחילים, הבהרה קלה (בעקבות ניסיונות עברו): תדמיתנית היא לא אחת שעוזרת לכם לבנות את התדמית שלכם בעיני הסביבה- לזה ייקרא קאוצ'ר או מאמן אישי. ולכן אם בכל זאת תתחכמו ותשאלו :” אז מה יש לך להגיד על התדמית שלי?!" ומהעבר השני יישמע: “ לא משהו, כנראה שהחוט הישר באמצע הגב-קצת עקום", תבינו שכנראה מדובר על הגיזרה של הבגד (או עליכם- אם בחרתם להיעלב..)

שלב התדמיתנות או בשמו הפחות מקצועי, הגיזרה, מתבצע לאחר ציורי הסקיצות. חברותיי לספסל הלימודים הגדירו את התדמיתן כמהנדס הבגד. כלומר המוציא לפועל את רעיון המעצב על ידי שירטוט גיזרת הבגד בגודל טבעי על גיליון נייר:קווים נמתחים מנקודה לנקודה, חלקם מעוגלים, חלקם מקווקווים והיתר ישרים. צימצומים, הרחבות, פתיחות, סגירות, קפלים וכיווצים. לא, אלו לא רק מונחים פיזיולוגיים, אלא שייכים גם לעולמה של הגיזרה. בתהליך זה אנו מאמצים חברים חדשים בדמותם של…הסרגלים.
כל תדמיתנית מתחילה יודעת שתרומתו המשמעותית של אריסטו, היא דווקא בשל היותו סרגל ישר זווית (דעתה של הפילוסופית ,לצורך העניין- אינה רלוונטית..). בת זוגתו של סרגל אריסטו היא העקומה, שמה אולי פחות אקזוטי, אך תרומתה לקווים המעוגלים שבגיזרה, אינה מוטלת בספק. בעזרתם התדמיתנית מפתחת את שבלונות גזרות היסוד ויוצרת מהן את הבגד המבוקש.

כשהגיזרה מוכנה על נייר משי דקיק, מגיע זמן הגזירה (שימו לב לחילופי מיקום היו"ד במילים..) הבד פרוש אחר כבוד על "שולחן הניתוחים". למה ניתוחים? כי איך תסבירו אחרת תהליך שבו דוקרים ע"י סיכות, חותכים במספריים ולבסוף אף מבצעים תפרים?! לאחר מסכת הייסורים הנ"ל (כן, אני מודעת להפרזה שבדבריי…) כל חלקי הבגד מוכנים להשתתף בחלק האחרון והיישומי ביותר: התפירה!

אם על אסתר המלכה נאמר שחוט של חסד היה משוך עליה (זוכרות את נושא הקולקציה שלנו?!) אצלנו חוטים רבים ויפים משוכים ואף מחברים את חלקי הבגד זה לזה בזכות ולא בחסד.לפי דעתי התפירה היא אומנות בפני עצמה, למרות שלא פעם היא מתפרשת כטכנית בלבד וסיזיפית במיוחד (דבר שלעיתים נכון). על תפקיד חיבורי הבדים- אחראית מכונת התפירה הקלאסית ועל הגימורים המקצועיים מנצחת מכונת האוברלוק שמשלימה את התהליך בצורה הטובה ביותר.

הבגד כבר מוכן- ובין הגיהוץ, תפירת התווית, והתמחור לבין מכירתו בחנות מעצבים ו/או במכירה ביתית, מגיע שלב הצילומים שבו כל המחשבות, הרצונות, המאמץ והיזע שבתהליך יצירת הבגד- מתרכזים. וברגע שהמוצר המוגמר ילבש על ידי קונה שחפצה ביקרו, לי יישארו התמונות המדברות והמון תחושת סיפוק…

מוזמנות לשתף, לשלוח מייל ולהגיב.

ליבנת כהן –הז'קטון