האישה שתכניס אתכן לכושר

הם נפגשו במסעדת יוקרה ירושלמית. מיכאלה קלרמן הגיעה מבית עני ודל אמצעים, ויענקי הופמן, חב"דניק צעיר, גדל בבית עשיר ומבוסס. מיכאלה ויענקי ניהלו יחד את המסעדה, שבה סעדו באורח קבע שועי עולם ופוליטיקאים ממולחים, ובין מאכלי הגורמה שהוגשו לשולחן נתפרו עסקאות בשווי מיליוני דולרים. בין תפריטים ומנות שף, רקמו גם הם את העסק המשותף שלהם. מה שהתחיל בשותפות בעסקי הנדל"ן, המשיך, לאחר התבססות כלכלית, בהגשמת חלומה של מיכאלה, כשהקימה את "סיקרא", מתחם כושר ובריאות נפרד לנשים ולגברים. המתחם ממוקם בשער בנימין, ונקרא על שם החוט האדום אשר הקיף את המזבח בבית המקדש ולימים נעשה סמל ליופי ולכוח. 

מיכאלה (33), אם לשישה המתגוררת בפסגות, היא אשת קריירה בזעיר אנפין, המתמרנת בין העסק שלה המגלגל מחזור של כמיליון שקלים ובין בית מלא ילדים. ב"סיקרא" היא מממשת את מה שתמיד ראתה בו ייעוד. "הגוף שלנו הוא משכן לנשמה", היא אומרת. "כמו שבית המקדש היה מפואר ויפה, כך גם אנו צריכות לשמור ולטפח את גופנו. כשאישה באה ואומרת לי: 'שינית לי את החיים, עשרים שנה כבר לא הייתי במשקל הזה', אני מתמלאת שמחה. בדיוק בשביל זה הקמתי את 'סיקרא'".

"גם למתנחלים מגיע עיצוב"

"בתל אביב לא תמצאי רדיוס של מאה מטר שאין בו חדר כושר", אומרת מיכאלה, ומדגישה כי מהפכת הצריכה שעוברת על אנשי הציבור הדתי לאומי כבר מתרחשת גם בעניין הכושר הגופני. הציבור שלנו כבר לא מסתפק בצעידה לילית עד לשער היישוב ובחזרה. חדר הכושר של מיכאלה ויענקי נכנס בדיוק לנישה הזו. לא עוד מקלט קפוא במרכז היישוב עם כמה מכשירי כושר, אלא פינות ישיבה וחללים מעוצבים, יחד עם חדרי סטודיו מאובזרים במראות עם בר ריקוד בצדן. "מישהי נכנסה אלינו ומיד אמרה: 'כל הכבוד שמישהו חשב שגם למתנחלים מגיע עיצוב'", צוחקת מיכאלה.
מיכאלה למדה במכון וינגייט את רזי הכושר המודרני, פילאטיס ואירובי. כשהתחילה להקים את פרויקט חייה, היא עבדה קשה כדי לגייס מורות לחדר הכושר שמקומו מעבר לקו הירוק. "הבאתי את המורות הטובות ביותר בתחום, שמלמדות בחדרי הכושר הנחשבים. הן התאהבו בציבור שלנו". לאחר תקופת התאקלמות, הקשרים של המורות וציבור הנשים התהדקו עד לרמה של הזמנה לשבתות. לשיעורים של יום שישי מגיעות המתעמלות כשבאמתחתן חלות ותבשילים שהכינו, כדי לפנק את המורה שהן אוהבות.
בעסקים כמו בעסקים, השקיעו מיכאלה ויענקי באווירה מתאימה לציבור שאליו הם פונים: "לעומת חדרי כושר נחשבים, שם הכול שואו וחשוף במטרה להראות ולהחצין, במתחם הנשים יצרנו אווירה נשית ואינטימית כדי לתת פרטיות. הכול מוסתר ונמצא בפנים, וישנן גם קוסמטיקאית, רפלקסולוגית ועוד. גם בחדר הכושר של הגברים הוצבו מכשירים הממוקדים בבריאות ופרקטיקה, ולא הדברים מסביב. הם לא מחפשים להיות חתיכים אלא בריאים". למרות אמונתה הבלתי מעורערת של מיכאלה בעסק שלה, היא טוענת שחשה צורך בלתי פוסק להתנצל על ש"סיקרא" הוא מקום המכוון לעיסוק במראה ובחיצוניות: "כציבור מוביל, אנחנו שואפים ליותר. אין סיבה שמהיישובים יֵצאו חסד ונוער נהדרים אך את הגוף והצד של הנראות נזניח. 'סיקרא' הוא בשביל כל אישה שבריאותה במקום הראשון. אישה שמוסרת את נפשה על תורה, לידות וגידול ילדים אינה צריכה לחשוב פעמיים אם להוציא על עצמה כסף. אם היא תהיה במקום הראשון, החיים שלה ייראו אחרת. לראות אשת רב שאינה מפסידה שיעור התעמלות זאת תורה בעיניי. נשים מקבלות פי שניים אנרגיה ומרץ אחרי שיעור. אני מאמינה מאוד בכך שיופי הוא פנימי לגמרי. ולכן, למרות שאני עובדת במקום הכי חומרי, אני מנסה בכל מאודי לצקת אליו את התוכן הפנימי הרוחני. אני באמת חושבת שאדם צריך לזוז".

מכירה את דו"ח העוני

מיכאלה מצטיירת כאישה ללא הפסקה. עד שנישאה בגיל עשרים וחמש היא "אכלה את העולם" כדבריה, לא מותירה כמעט תחום שלא נגעה בו. אבל גם כבעלת עסק גדול, ילדותה של מיכאלה חיה וקיימת בה, מסרבת להישכח, מובילה אותה במסלול דק שבין לשרוד ובין לחיות. כשדו"ח העוני האחרון חשף את מצבם של ילדים ומשפחות רבות בישראל, מיכאלה הבינה במה מדובר, פשוט כי היא הייתה שם. "גדלתי בתחושת מחסור. תמיד היינו מודעים לזה שאין. לעומת בעלי אבנר, שגדל בבית יציב כלכלית עם שתי עוזרות, אני גדלתי על החוסר והצמצום. מבחינתו אין דבר כזה שילד רוצה משהו ואין כרגע, אפילו אם מחר עושים קנייה. אני רגילה לעשות חישובים כל הזמן". אך למרות הקושי בילדות, מיכאלה מספרת על מינוף הקושי ועל המתוק שיצא מן העז: "אני כל הזמן מחפשת איך להרוויח, להוציא רעיונות ולגלגל יוזמות. יש לי אימא מדהימה שידעה לתת לנו כלים מעולים לחיים. היא לא הביאה לנו כסף אך נתנה לנו יכולות מדהימות ותשוקה להצליח. אני יושבת לפעמים בעסקאות ואומרת לעצמי: לא יכול להיות שאין פתרון, רק תחשבי. את התושייה הזאת קיבלתי מהבית".

"למדתי באולפנה בעפרה והייתי אדם שצמא לחיים, מקבל כל דבר וסופג", היא מספרת. "התפתחתי מאוד בשנים הללו. הייתי קומונרית בבני ברק, למדתי קורס מורי דרך ולמדתי במגדל עוז ובמדרשת 'שובה'. יצרתי לי עולם פנימי גדול מאוד". אך עם זאת, מיכאלה תמיד אהבה להתעסק בחיצוניות. "כל הזמן אמרתי שכגודל העומק אצלי, כך גם גודל השטחיות. אמנם הייתי תלמידה מצטיינת ולימדתי לפסיכומטרי ולמדתי פיסיקה, אך עקבתי אחרי הטלנובלות הכי פסיכיות, ומרחתי לקים".

מיכאלה לומדת כבר שנה שביעית במדרשה ליהדות. "המקום מלא נשים נפלאות, ושמעתי על חינוך וזוגיות, אבל היה לי קשה לשאת את ההזנחה. לא הסתדר לי שלאנשים טובים כאלה אין בית יפה, ואת נכנסת לאוטו שלהם והוא לא נקי". מיכאלה מבהירה שאין בכוונתה לירוק לבאר שממנה שתתה, וכי הדברים שהיא אומרת הם בבחינת מקצה שיפורים ולאו דווקא שלילת העיקר: "יש רבנית שלמדתי אצלה והשיעורים שלה עשו אותי למה שאני. אבל אני זוכרת שנכנסתי לביתה והגעיל אותי לשתות כוס קפה אצלה". דבריה החריפים של מיכאלה שלובים בד בבד עם העובדה שדווקא את הרצון לשלב יופי ורוחניות היא ינקה מאותן רבניות ומדרשות: "דיברו תמיד על הצורך באסתטיקה, ובעיקר בשיעורי הזוגיות. אישה לא יכולה לריב עם הבעל כשהיא בפיג'מה. בואו נראה אתכן לבושות ומתוקתקות", היא קוראת לנשות ישראל, "ואז יושבות ומדברות על הצרכים שלכן עם בן הזוג. השדר שיתקבל לעומת המצב שאישה לבושה ברישול הוא לגמרי אחר".

רצים למיליון

את ה"זוגיות" העסקית המפתיעה עם יענקי, שותפה לעסקים, מיכאלה מכנה "סייעתא דשמיא". הפערים ביניהם מתגלים לעין מיד בשיחה שגרתית שהם מנהלים. הוא אומר שחור והיא לבן, הוא עונה כן והיא שוללת. מיד לאחר שנישאה, השקיעה מיכאלה את סכום הכסף הלא גדול שקיבלו היא ואבנר בעלה מהוריו בעסקי הנדל"ן, שבהם היא ויענקי לקחו דירות ירושלמיות ותיקות, שיפצו ומכרו במחיר גבוה בהרבה ליהודים המתגוררים בחו"ל. לעומת מיכאלה, שמתעוררת באמצע הלילה בחרדה מחלום שבו הפסידו כסף, ליענקי ישנה הקרקע הבטוחה שהעניק לו בית הוריו, וכאדם ירא שמים יש לו כמובן אמונה בלתי מעורערת בקדוש ברוך הוא. "אני תמיד אומרת שצריך בעסקים סייעתא דשמיא ואומץ. אני כמו לוליין, אתה חייב להאמין שאם תעזוב משהו אחד תתפוס משהו אחר". מתוך הרצון למסד את שיעורי ההתעמלות שלימדה מיכאלה ברחבי בנימין ובמקום להמשיך ולהתרוצץ מיישוב ליישוב, נולד "סיקרא". ואם בתחילה הם חשבו שמספיק חדר לערוך בו שיעורים, התווספו עליו עוד ועוד דברים עד שהרעיון התעבה מאוד והגיע למה ש"סיקרא" כיום. הדינמיות של מיכאלה ויענקי קצת לא אופיינית לאנשי עסקים מסודרים, שבדרך כלל אינם קופצים כמותם מדבר לדבר. הכימיה ביניהם בולטת ומעניינת, והם אף קיבלו הצעה שסירבו לה, להשתתף בתכנית הריאליטי "המרוץ למיליון": "למצוא שותף לעסקים זה כמו לקחת את כל הקטע של זוגיות, להוריד את כל היפה ולמקד את הכול רק על כסף, שזה גם ככה החלק הקשה בזוגיות. גם המשפחות שלנו בקשר טוב, אנחנו נפגשים כולם יחד וזה שילוב מעניין", היא אומרת בסיפוק.

לתפוס טרמפ על הלידה

תחום ההתמחות של מיכאלה הוא נשים בהיריון ואחרי לידה. "אמנם גוף האישה מפורק למשך שנתיים אחרי הלידה, אך שישה שבועות לאחר הלידה צריך לחזור לפעילות, כי לגוף יש מנגנון פנימי שגורם לו להחזיר את עצמו למבנה תקין ולהשיל שומנים. זה מנגנון שלא נשחק מלידה ללידה אלא להפך, ואפשר 'לתפוס טרמפ' על הלידה הבאה כדי לנצל את המנגנון. למרות שבהנקה נטיית הגוף היא לאגור שומן, אם עובדים נכון, בסיום ההנקה יהיו תוצאות". מיכאלה מדגישה כי בששת השבועות הראשונים לאחר הלידה היא ממליצה על מנוחה מוחלטת כמו בהחלמה מניתוח, "לרבוץ" בלשונה. "תתייחסי לגוף כאל בן אדם", היא מבקשת, "אישה שאוכלת לא בריא זה מנגנון של הרס עצמי. אבל אם אני אומרת לגוף שלי: 'אני רוצה לעזור לך ולהיות לטובתך, אני לא נגדך, אני רוצה שנעבוד יחד', הגוף מיד משנס מותניים למעני ונכנס לפעולה".

מלבד ההתייחסות לנשים בגיל הפוריות, מיכאלה מסבירה על תרומתם של שיעורי הזומבה והאימון המחזורי שנועדו לעזור לנשים בתחום הזיכרון שהולך ונשחק מלידה ללידה, מפני שרמת הכרומוזומים והחומרים שמופרשים באונות של המוח יורדת. "מגיעים לגיל ארבעים ומתחיל בלאי של הגוף", היא מסבירה, "אבל אם אישה שומרת על פעילות גופנית ותזונה וחיבור האונות של המוח, היא דוחה את תחילת הבלאי בשבע שנים, אם לא יותר! זה כמו לחסוך לפנסיה. כשאת צעירה זה לא אומר לך כלום, אך כשמדברים עם נשים בגיל המעבר שמספרות על גלי חום וכל התופעות הנלוות, את מבינה שכל התופעות הללו יכולות להתחיל מאוחר יותר וזו עוד איכות חיים".

האם ההתעמלות היא חלק מעבודת ה', בעינייך?
"אני לא יכולה להגיד שמי שלא ב'סיקרא' יש לה פגם בעבודת ה'. אבל כיום, כמו שיש מדרשה ללימוד יהדות – כך יש 'סיקרא'. אני חושבת שצריך ליצור מקום משלנו להתעמל בו, וזה כן חלק מעבודת ה'. מורה אצלנו לא תצעק: 'אתן רוצות לרזות לקיץ!' זה לא הדרייב, אלא אנחנו נתמקד במסלול של הילודה, למשל. אם מגיעה מישהי אחרי הפלה, אנחנו נעשה הכול שהיא תהיה בכוחות שלה ושתרגיש טוב. לא קורה כמעט שאני יושבת בגינה אחר הצהריים ואין מישהי שמשתפת אותי ומספרת כמה היא מרגישה שמשהו בגוף שלה מצריך עבודה. יש נשים שמספרות על בעיות ברצפת האגן, אחת שסיפרה לי שהיא לא רוקדת בחתונות בגלל זה. יש נשים מעל גיל ארבעים שלא עושות נסיעות ארוכות אם אין להן איפה לעצור בדרך להתפנות בשירותים! אני לא אומרת את זה כדי להפחיד נשים, אני אומרת את זה לטובת נשים שרוצות ללדת עוד ומאמינות בזה. לכל האידיאלים הללו צריך תשתית, יש מנגנון פיזי שחייבים לקיים אותו".

חושבת עסקים גם בגינה

היחס של מיכאלה להיותה אם ואשת עסקים הוא אמביוולנטי, ומשקף רצון חזק להצליח באימהות מצד אחד וצורך להשתלב בעולם העסקים מצד אחר. המרוץ שבו היא חיה כדי להמשיך ולהתקדם, ועם זאת שעיסוקיה לא יפגמו באימהותה, מתיש אותה. "בבוקר אני שמה את ששת ילדיי במסגרות ועפה לפגישות עסקים. בשתיים אני אוספת את הילדים, והיום שלי משתנה בשניה. איך שאנחנו נכנסים הביתה לא מעניין אותי כלום חוץ מהילדים. אני מחליפה טיטולים, מרכיבה פאזלים, לוקחת את הילד לקלינאית תקשורת". בנוסף למהפך היומי המתחולל אצל מיכאלה בצהרי היום, היא מתארת את הפער העצום שהיא מרגישה כשהיא מגיעה לגינה הציבורית: "אני יכולה להגיע לגינה ולדעת שהפסדנו סכום כסף גדול מאוד בעסק, אבל אני עכשיו בגינה עם הילדים והשכנות".

בימים אלו יענקי מנהל עוד כמה עסקים חובקי עולם, וניהול "סיקרא" נתון בעיקר בידיה של מיכאלה. "את פוגשת אותי בצומת", היא אומרת בכנות. "אין לי בעצם קריירה. אלמלא הייתי צריכה להיות בבית בשתיים, ל'סיקרא' היו פי שניים מנויים ויותר. לכאורה זה נראה מגניב ושאני מספיקה הכול, אך אני מוצאת את עצמי צריכה לעשות ויתור. בכל פעם יש מקום להכניס רק עוד קצת".

המומלצים בחדר הכושר
את לא לבד! לפנייך המכשירים והאביזרים המומלצים להרזיה, בריאות, חיטוב ועיצוב:
הליכון
מה הוא מפתח? בעבודה נכונה אפשר לחזק את שרירי רצפת האגן, לעבוד על הזרועות והשכמות ולעבוד נכון גם בדופק מטרה: על מנת למצות את שריפת הקלוריות לפני שבונים את השרירים, יש לעבוד רק בשמונים אחוז מהיכולות.
כמה קלוריות שורפים בשעה? עד 800 קלוריות.
מכשיר אליפטי
למי הוא מתאים? לאנשים שסובלים מבעיות ברכיים וגב תחתון ובכל זאת רוצים לשרוף קלוריות בעצימות גבוהה.
משך זמן אימון: מומלץ לשמור על אימונים קצרים – בין חצי שעה לארבעים דקות בעצימות גבוהה, ובשמירה על דופק מטרה ועבודה נכונה, על מנת להגיע למקסימום תוצאות במעט זמן. זה עדיף מפעילות ארוכה הנותנת אותן תוצאות.
כמה קלוריות שורפים בשעה? בין 800 ל-900 קלוריות.
עבודה עם גומייה
מה היא מפתחת? הגומייה מאפשרת עבודת התנגדות על שרירים. היא זמינה ונוחה לשימוש, זולה ומומלצת לכל אחד לבית. היא נותנת אפקט של מכשירי כושר ענקיים בחדר כושר, אך מגיעה בדיוק לשריר המבוקש. מומלצת גם למתיחות אחרי אימון אירובי.
טרמפולינה
למה היא תורמת? כלי מעולה לעבודה על שריפת קלוריות גבוהה בשמירה על הברכיים. בגוף מופשרים חומרים כמו בכדורים נוגדי דיכאון, המביאים לאנרגיה גבוהה ולעצימות כושר גבוהה. הגוף ממשיך לשרוף קלוריות ארבעים דקות לאחר סיום האימון.
ממה להיזהר? לא מומלץ לאכול אחרי האימון, כדי שלא להעמיס על הגוף עוד עבודה.

לחצי כאן לבגדי ספורט צנועים

באופן כללי, באימון בעצימות גבוהה בחדר כושר יש להיזהר שלא לעבור את דופק המטרה, לא לשעמם את הגוף וכל הזמן לחדש את האימון, לא לשכוח לאסוף את השרירים הפנימיים והקטנים יחסית, ובעיקר לעבוד נכון כדי שלא לפגוע בגב ובברכיים.

מאת: טל דבורה וייזל

באדיבות ירחון הנשים "הלל"
לפייסבוק של "הלל"

קצת תמונות מסיקרא: